מדוע מעברים בחיי הילד והמשפחה כל כך מלחיצים ומפחידים?
מתכוננים למעבר -הפעם עושים את זה נכון!נראה שרק אתמול חיתלתם וטיפלתם והופ הוא כבר בגן? בכיתה א'? בחטיבה? בצבא?
לילדים כמו לנו הגדולים, לעתים המעברים מבלבלים ומלחיצים
הילד שלנו משתלב בגן, בית ספר חדש. זהו בוודאי מעבר לא קל – לו ולנו.
הסביבה העוטפת בבית אליה הוא היה רגיל,משתנה, במיוחד אם הוא עובר מהבית למסגרת אחרת.
כל מעבר כרוך בקשיי הסתגלות לא פשוטים.
אנשי הצוות, סדר היום, כללי ההתנהגות, השפה, הקודים החברתיים,החברים. הכול חדש, זר, בלתי מוכר. אפילו קצת מאיים.
קשה ולא פשוט.
שינויים הם חלק קבוע ממעגל החיים של הילד והמשפחה
- מעבר ממשפחתון למעון
- מעבר לגן
- מעבר לכיתה א'
- מעבר לחטיבה ולתיכון
- מעבר דירה
מדוע המעבר כל כך מאיים?
ילדים אוהבים את המוכר והידוע, זה משרה עליהם ביטחון ויוצר רצף בין היום למחר, כל שינוי מהווה איום על הביטחון שלהם והם נכנסים לעמדת הגנה כל ילד מבטא את הפחד משינוי בצורה אחרת המעברים גורמים לילדים לעיתים התקפי לחץ וחרדה, בכי בלתי פוסק, חוסר תיאבון ועוד הרבה דברים
רבים מהילדים לא מוכנים להיכנס למסגרת החדשה, הם מתנגדים, צורחים, ובעיקר נצמדים
מעברים מלחיצים את ההורחם לא פחות!
במיוחד בבוקר, כשצריך להיפרד והילד מסרב, או במהלך היום
עם קבלת הטלפון הראשון, לבא ולקחת את הילד הביתה כשאנחנו בעבודה או כל מעבר למסגרת חדשה שאין לנו שליטה על מה שנעשה שם כמו גן חדש , כיתה חדשה ואפילו בקצה השני המסגרת הצבאית.
הילד קולט את זה, מבין ומתנהג בהתאם.
כדי לעזור לו לבנות מחדש מערכת של אמון לצורך הסתגלות רכה ונעימה, מומלץ לקבל כלים ותובנות
שלא תמיד אנו כהורים, נותנים עליהם את הדעת.
קחו את הזמן לעצמכם, כי פשוט כדאי לכם לדעת:
איך הופכים את המעברים הרבים בחיים למצב שאפשר להתמודד איתו ברוגע ובסבלנות?
איך נפרדים בבוקר בלי בכי, עיכוב ממושך, צורך להישאר עם הילד עוד קצת?
כיצד ניתן להקל על הילד שלנו, להכיר, להסתגל, לאהוב, סביבה חדשה?
איך ניתן באמצעות מודעות, מילים והתנהגות להקל ולקצר את תהליך ההסתגלות?
אז מה עושים?
ארבעה טיפים שיעזרו לכם לעבור ממעבר מפחיד ומלחיץ למעבר קל ובטוח
1.אל תערמו ציפיות
תאמו ציפיות והמעיטו במשפטים מלחיצים – ציפיות גבוהות מרתיעות היצמדות לעובדות מרככת ולא מעמידה ציפיות גבוהות העלולות להפחיד את הילד. העובדות הנאמרות בטון ענייני ונינוח יוצרות ביטחון ועוזרות להתמצא טוב יותר ונכון בבית הספר.
2.המעיטו במשפטים כמו:
"אתה כבר גדול" "בבית הספר או בגן כבר לא תוכל"
הילד עלול להיבהל ממשפטים אלו, משום שבנוסף ללחצים הטבעיים שלו אנחנו למעשה מוסיפים לחץ נוסף של עמידה בציפיות שלא כל כך ברורות לו. לפחות את זה כדאי לחסוך ממנו.
3.הרגעה עצמית-מי לחוץ יותר- אתם או הילד
במקרים רבים ההורה לחוץ יותר מהילד
בדקו בין 1 – 10 כמה אתם רגועים? מה מרגיע אתכם?
מה מלחיץ אתכם במעבר? מי יכול להרגיע אתכם?
חשוב להשרות רוגע וביטחון לילד, הרוגע שלכם הוא רשת הביטחון של הילד
4.התמקדו בפתרונות ולא בבעיות
הרבה בעיות מטרידות את מנוחתם של הורים לקראת ההסתגלות למסגרת החדשה, אתם שואלים מה יעזור לילד להסתגל למסגרת החדשה, אולי:
חפץ אליו הוא קשור
טקס פרידה שאתו אתם ממשיכים גם במסגרת החדשה
דמות קבועה שתלווה אותו בימים הראשונים
זה אפשרי לעבור ממעבר מלחיץ ומאיים למעבר נעים ובטוח?
מעבר שנערכים אליו הוא מעבר הרבה יותר קל ונעים
מתכוננים למעבר -הפעם עושים את זה נכון!
חייגו כעת-0529770455
תאמו עוד היום מועד לייעוץ, שיחת הכוונה או הזמנת הרצאה-
"מעברים זה לא משחק ילדים"
עליזה צביה פסיכותרפיה זוגית ומשפחתית
מפתחת שיטת שמש לתקשורת מחברת והעצמת היחסים בית, במשפחה ובעבודה
מכשירה ומנחה צוותים חינוכיים
